יום שלישי, 11 בינואר 2011

עיר אחת, שתי משטרות

מפת המרחבים המשטרתיים של תל אביב יפו: מרחב ירקון בצפון, מרחב יפתח בדרום


מסלול התפוז

מסלול התפוז
"מסלולי התפוז" הם מסלולי התיירות הרשמיים שעיריית תל אביב מקדמת. המסלולים עוברים במקומות ובאתרים שתל אביב מעוניינת להציג. מטבע הדברים, אתרים אלה זוכים לפיתוח, לטיפוח ולתשומת לב מיוחדים ומשקפים במידה רבה מעין "מפה מנטלית" רצוייה של העיר. הנקודה הדרומית ביותר במסלול היא יפו העתיקה, ולמרות שמו שמאזכר את המוצר החקלאי המקומי, אין המסלול עובר בחלקה הדרומי של העיר שהיה פעם פרדסי התפוז של יפו.  

בתי מרקחת בתל אביב

בתי מרקחת בתל אביב


זיהום בדרום, מחזור בצפון

מיקום מתקני איסוף לבקבוקי פלסטיק בתל אביב

יום שישי, 7 בינואר 2011

תרבות בתל אביב

מפת התרבות של תל אביב - מוזיאונים, תיאטראות, בתי קולנוע






















בעשור האחרון יזמה עיריית תל אביב סדרה ארוכה של פרויקטים ציבוריים חדשים ופרויקטים לשיפוץ מבנים קיימים: תיאטרון הקאמרי, אגף חדש למוזיאון תל אביב, הרחבת הסינמטק, שיפוץ היכל התרבות, בנייה מחדש של תיאטרון הבימה, שיפוץ בניין עיריית תל אביב הישן, שיפוץ בניין עיריית תל אביב החדש. לפרויקטים אלה אפשר להוסיף פרויקטים מתחמיים כדוגמת המושבה הגרמנית, ופרויקטים ציריים כחידוש כל השדרות הצפוניות של העיר וחידוש רחוב אבן גבירול. כל הפרויקטים הללו ממוקמים בחלקה הצפוני של העיר. מבחינה זו, מעבר לפיתוחה של אותה "תרבות מועדונים" לילית ומזיקה, באזור הדרומי של העיר לא נבנה מבנה תרבות מזה שנים. גם מספרם של מבני ציבור שכונתיים קטן אפילו מבעבר, עם ההריסה החפוזה של בית ספר ח"נ ביאליק ברחוב לוינסקי, סגירתם של מתנ"סים ביפו ובשכונות, וההחלטה על סגירת סדנאות האמנים ברחוב אליפלט.



דרום תל אביב כמתחם בילוי לילי



מפת מדיניות הלילה של עיריית תל אביב יפו
 






















למעשה, הסיסמה "עיר ללא הפסקה" נכונה אך ורק לחלקיה הדרומיים של תל אביב. על פי מדיניות העירייה, רוב דרום העיר הוא מתחם בילויים שפועל עד לאור הבוקר. בשכונות מסוימות שיש בהן עדיין אנשים, אפשר להפעיל עסקים עד 1:00 ו- 2:00 בלילה. 
מדיניות מתחמית זו הביאה לדרום העיר שלל פעילויות ליליות חוקיות ולא חוקיות כמו מועדוני סלקציה וברים או בתי בושת ומועדוני הימורים. הדמיון המפתיע בין הכתמים שעל מפת מדיניות הלילה של עיריית תל אביב ובין מפת הקרקעות המזוהמות של המשרד להגנת הסביבה אולי אינו מפתיע. הזיהום שמציאות זו יוצרת אינו פחות מזה שנוצר מכל תחנת דלק או מפעל פטרו-כימי: לא עובר שבוע בלי לפחות קורבן אחד שגובים חיי הלילה של "תרבות המועדונים" הזאת.  

יום חמישי, 6 בינואר 2011

זיהום קרקע בדרום תל אביב


אם נחבר את כל המרכיבים ביחד - שתי תחנות מרכזיות, שימושי ממלאכה ותעשייה, אתרי פסולת, חניונים לתחבורה נכנסת, 75% מתחנות הדלק של תל אביב, וזה עוד מבלי למפות את המוסכים, מתקני הצמיגים, פחחי הרכב, מגרשי גרירת המכוניות - התוצאה בסופו של דבר לא מפתיעה: הקרקע בדרום תל אביב היא המזוהמת ביותר באזור המרכז, אזור שעד לפני שבעים שנה היה משופע בבארות ובמים ושאדמתו היתה קרקע הגידול של המוצר החקלאי המקומי הכי ידוע בעולם. 

דרום תל אביב כמאגר דלק



תחנות דלק בתל אביב
למרות העובדה שרובם של תושבי דרום העיר אינם בעלי מכוניות פרטיות, רוב רובן (75%) של תחנות הדלק בתל אביב ממוקמות בדרום העיר. הכמות האסטרונומית של תחנות דלק שממוקמות לפעמים זו לצד זו (4 תחנות בדרך סלמה, 5 תחנות בדרך קיבוץ גלויות, 3 תחנות בדרך בן צבי) ולפעמים אפילו בתוך שכונות מגורים, אינה אמורה לענות על צורך ממשי. התחנות האלה ממוקמות במקום שבו הן ממוקמות כי מותר, וכי אסור להקים אותן במקומות אחרים בעיר.


דרום תל אביב כחניון

חניונים פרטיים וציבוריים בתל אביב
אחד התפקידים המטרופוליטניים של אזור דרום העיר הוא לשמש כחניון לאזורים אחרים בעיר. החניונים אינם אמורים לשמש את התושבים (שבדרך כלל הולכים ברגל, נוסעים באופניים או עושים שימוש באמצעי התחבורה הציבורית שכידוע אינם חסרים בדרום), אלא את ציבור היוממים הגדול שמגיע מדי יום לעיר.

דרום תל אביב כמחלף

צירי התחבורה הציבורית

הפרדה בין צפון לדרום באמצעות תנועה וחנייה

חלוקת העיר לאזורי חנייה היא דרך סובטילית במיוחד לכוון את תנועתם של אנשים ממקום למקום. שילוב החלוקה לאזורים עם גורמים נוספים כמו מדיניות אכיפה סלקטיבית ותכנון כיווני התנועה יצר עיר חד סטרית, שבה תושבי הדרום מנועים מלחנות בצפון, ותושבי הצפון יכולים לחנות איפה שהם רוצים.  








מפת אזורי החנייה של תל אביב








יום רביעי, 5 בינואר 2011

מפת השימושים

 
























על פי המצב הקיים ברוב שטחי דרום תל אביב יפו, אין זה כלל וכלל מובן מאליו שאזור זה של העיר מיועד למגורי אדם. כפי שניתן לראות ממפת השימושים, רוב רובו של השטח צבוע בסגול (תעסוקה) ובאפור (מסחר). הכתמים הסגולים והאפורים מבתרים את האזורים הצהובים (אלה שמיועדים למגורים) ומבודדים אותם זה מזה. יתכן כי בעתיד מגמה זו עוד תחריף במידה שהאזורים שמסביב לציר שלבים ייצבעו בסגול גם הם. 
המפה הזאת מעידה על תפיסה כוללת של דרום העיר כמשאבת הארנונה העיקרית של העיר. ארנונה לעסקים גבוהה פי שלוש מארנונה למגורים; יצירת מוקדי תעסוקה צפופים בדרום מאפשרת לעירייה לממן מהארנונה בדרום את השרותים והפרויקטים בכל העיר. 
מעבר למשמעויות הסביבתיות של הכתמים הסגולים הללו, עבור האנשים שמתגוררים בכתמים הצהובים פירוש הדבר פחות השקעה בחינוך, בשירותים קהילתיים, בגינון, בתרבות ובתחזוקה.
באופן כלל לא מקרי, המצב קיים תואם כמעט במאת האחוזים את חזונו של אהרון הורוביץ, מהנדס העיר תל אביב יפו בשנות החמישים, שהצעתו לצורת העיר בעתיד אפילו לא אושרה.


שנות האלפיים: בית הספר ביאליק נהרס, בתי פרדס נהרסים, עיריית תל אביב מתכננת

המע"ר מתחבר לאיילון סיטי. שניהם לוטשים עיניים על נוה שאנן. כיווני התפשטות נוספים: ציר יצחק אלחנן, דרך יפו תל אביב, ציר שלבים, ציר הר ציון.


בית ספר ביאליק ברחוב לוינסקי, מבט ממערב, 1941