יום חמישי, 6 בינואר 2011

זיהום קרקע בדרום תל אביב


אם נחבר את כל המרכיבים ביחד - שתי תחנות מרכזיות, שימושי ממלאכה ותעשייה, אתרי פסולת, חניונים לתחבורה נכנסת, 75% מתחנות הדלק של תל אביב, וזה עוד מבלי למפות את המוסכים, מתקני הצמיגים, פחחי הרכב, מגרשי גרירת המכוניות - התוצאה בסופו של דבר לא מפתיעה: הקרקע בדרום תל אביב היא המזוהמת ביותר באזור המרכז, אזור שעד לפני שבעים שנה היה משופע בבארות ובמים ושאדמתו היתה קרקע הגידול של המוצר החקלאי המקומי הכי ידוע בעולם. 

דרום תל אביב כמאגר דלק



תחנות דלק בתל אביב
למרות העובדה שרובם של תושבי דרום העיר אינם בעלי מכוניות פרטיות, רוב רובן (75%) של תחנות הדלק בתל אביב ממוקמות בדרום העיר. הכמות האסטרונומית של תחנות דלק שממוקמות לפעמים זו לצד זו (4 תחנות בדרך סלמה, 5 תחנות בדרך קיבוץ גלויות, 3 תחנות בדרך בן צבי) ולפעמים אפילו בתוך שכונות מגורים, אינה אמורה לענות על צורך ממשי. התחנות האלה ממוקמות במקום שבו הן ממוקמות כי מותר, וכי אסור להקים אותן במקומות אחרים בעיר.


דרום תל אביב כחניון

חניונים פרטיים וציבוריים בתל אביב
אחד התפקידים המטרופוליטניים של אזור דרום העיר הוא לשמש כחניון לאזורים אחרים בעיר. החניונים אינם אמורים לשמש את התושבים (שבדרך כלל הולכים ברגל, נוסעים באופניים או עושים שימוש באמצעי התחבורה הציבורית שכידוע אינם חסרים בדרום), אלא את ציבור היוממים הגדול שמגיע מדי יום לעיר.

דרום תל אביב כמחלף

צירי התחבורה הציבורית

הפרדה בין צפון לדרום באמצעות תנועה וחנייה

חלוקת העיר לאזורי חנייה היא דרך סובטילית במיוחד לכוון את תנועתם של אנשים ממקום למקום. שילוב החלוקה לאזורים עם גורמים נוספים כמו מדיניות אכיפה סלקטיבית ותכנון כיווני התנועה יצר עיר חד סטרית, שבה תושבי הדרום מנועים מלחנות בצפון, ותושבי הצפון יכולים לחנות איפה שהם רוצים.  








מפת אזורי החנייה של תל אביב








יום רביעי, 5 בינואר 2011

מפת השימושים

 
























על פי המצב הקיים ברוב שטחי דרום תל אביב יפו, אין זה כלל וכלל מובן מאליו שאזור זה של העיר מיועד למגורי אדם. כפי שניתן לראות ממפת השימושים, רוב רובו של השטח צבוע בסגול (תעסוקה) ובאפור (מסחר). הכתמים הסגולים והאפורים מבתרים את האזורים הצהובים (אלה שמיועדים למגורים) ומבודדים אותם זה מזה. יתכן כי בעתיד מגמה זו עוד תחריף במידה שהאזורים שמסביב לציר שלבים ייצבעו בסגול גם הם. 
המפה הזאת מעידה על תפיסה כוללת של דרום העיר כמשאבת הארנונה העיקרית של העיר. ארנונה לעסקים גבוהה פי שלוש מארנונה למגורים; יצירת מוקדי תעסוקה צפופים בדרום מאפשרת לעירייה לממן מהארנונה בדרום את השרותים והפרויקטים בכל העיר. 
מעבר למשמעויות הסביבתיות של הכתמים הסגולים הללו, עבור האנשים שמתגוררים בכתמים הצהובים פירוש הדבר פחות השקעה בחינוך, בשירותים קהילתיים, בגינון, בתרבות ובתחזוקה.
באופן כלל לא מקרי, המצב קיים תואם כמעט במאת האחוזים את חזונו של אהרון הורוביץ, מהנדס העיר תל אביב יפו בשנות החמישים, שהצעתו לצורת העיר בעתיד אפילו לא אושרה.


שנות האלפיים: בית הספר ביאליק נהרס, בתי פרדס נהרסים, עיריית תל אביב מתכננת

המע"ר מתחבר לאיילון סיטי. שניהם לוטשים עיניים על נוה שאנן. כיווני התפשטות נוספים: ציר יצחק אלחנן, דרך יפו תל אביב, ציר שלבים, ציר הר ציון.


בית ספר ביאליק ברחוב לוינסקי, מבט ממערב, 1941